30/04/2025
סרן אלון סקאג'יו ז"ל
השאיר לחבריו צוואה לא שגרתית: להקים מבשלת בירה.
מיד לאחר השבעה, נעמי – חברתו הטובה, שהכירה את בני הבכור – יצרה איתי קשר.
היא סיפרה כמה פרטים, ומאותו הרגע, בלי להכיר, בלי לדעת כלום על אלון – הרגשתי אותו לידי.
לא שואלת שאלות, רק מתרגשת כל פעם מחדש. עד דמעות.
מאז, אני מלווה את חבריו המופלאים של אלון – הם מתייעצים, שואלים, ומבשלים את הבירות על פי צוואת חברם. הם הקימו את "מבשלת דובדבן", בדיוק כמו שביקש.
עד כאן, אולי זה נשמע "נחמד".
אבל תעצרו רגע ותחשבו – איזו צוואה! איזו בקשה! איזה ציווי מרגש!
ולא, אלון לא התכוון להפיל עליהם תיק...
(ועל זה עוד אספר בהמשך.)
השבוע פגשתי לראשונה את חבריו של סרן אלון סקאג'יו בתערוכה "אין שלם מלב שבור", של העמותה "ובחרת בחיים".
הוזמנתי לערב שעסק בכוח המרפא של בישול הבירה, בזיכרון, בשכול, ובחיבור האנושי.
שרון יצחקי, חברתו במשך חמש שנים, רק בת 23, עמדה וסיפרה עליו – על פועלו, על יום נפילתו.
יגן, חוקר בירה וחלק מצוות הבישול, הקריא את הצוואה וסיפר:
"אלון היה אדם של אנשים וחיבורים. הוא היה הדבק.
חשבתי למה דווקא ביקש שנבשל בירה – עד שהבנתי.
הוא רצה שנמשיך להיות ביחד.
שניפגש, שניצור, שנבשל, שניזום – ונהיה ביחד. עם דגש על ביחד."
בסיום הערב המרגש, המשתתפים טעמו בירה ביתית – שבושלה באהבה ובזיכרון.
"בירה ונזכירה" – הנצחה שנוגעת בלב ומבעבעת שמחה.
#בירהלהנצחה #בירהונזכירה #בירהלזיכרם
#בירהביתית #בישולבירה