16/07/2026
טייק 2 🎬
יום שני של כנס אייזק עמותת אייזק ישראל
ליום השני של הכנס הגעתי עם פלג, הבן המתוק שלי בן ה-14, כדי שיעזור לי עם כל הציוד שהבאתי לסדנת: צילום נגיש בשילוב אמנויות ובינה מלאכותית.
כשהסתיימה הסדנה ( שתיכף קצת אשתף בכמה רגעים מרגשים במיוחד שקרו בה) אמר לי פלג:
"אמא, בעיניי לא היינו צריכים לסחוב ולהביא את כל המסך הענק הזה ואת כל הבדים להחלפת צבע רקע". אפשר היה רק רקע 1.
"רציתי שבאמת תהיה בחירה ולא שאני קובעת להם מה הבחירה שלהם. גם אם הם לא בחרו בכל האופציות, הם קיבלו הזדמנות לבחור".
"ואמא, גם לא היינו צריכים שעות להדפיס, לגזור, להדביק ולניילן לוחות תקשורת מודפסים, הם בכלל לא השתמשו בכך בסדנה"
"אני לא יודעת מראש מי יגיע לסדנה הנגישה שאני יוצרת ואני רוצה שלכל אחד, כמיטב יכולתי, תהיה הנגשה ליכולותיו. הפעם כל מי שהגיע -לא היה זקוק לכך, אבל הם יכלו לראות איך אפשר להנגיש את הפעילות גם למי שזקוק להנגשה יותר מחולקת לשלבים".
"אמא, אני גאה בך, באמת"
אני מדברת הרבה פעמים בהשתלמויות על החשיבות לכולנו לפגוש עיניים טובות ואני משתדלת לתת מבט טוב ומיטיב כשאני מלווה. אני גם בעצמי כל כך זקוקה למבט טוב ומיטיב כשאני מגיעה בתור מטופלת או משתתפת ויודעת כמה זה חשוב להרגיש עיניים שרואות בנאדם שלם ולא רואות מגבלה עטופה באדם.
במרחב של הסדנה השתדלתי ליצור מרחב שמזמין יצירתיות, דמיון, שוויון מבחינת ההנגשה והעומק בו כל אחד יוכל להשתתף ולהשפיע.
אחד הרגעים הכי מרגשים בעיניי בסדנה, היו כשמרטין, מקבוצת המנהיגות של אייזק, משתמש תת"ח מוכשר ועמוק, בחר להיות בתפקיד הצלם (הנגשנו לו מראש בתחילת הסדנה את האופציה של צילום במחשב בשילוב מצלמת אינטרנט, כך שיוכל לצלם עצמאית).
כמה "דוגמניות" עמותת אייזק המקסימות בחרו אביזרים, בועות דיבור ועוד
ונעמדו מוכנות לצילום.
פתאום, אני רואה את מרטין מפעיל את הכסא הגלגלים החשמלי שלו ומתרחק קצת. לא הבנתי למה, ואז קלטתי. מרטין, כמו כל צלם אחר, בחר להתרחק כדי לתפוס זווית מתאימה. מרטין התחיל לזוז ימינה ושמאלה, אחורה וקדימה ותפס את הרגע בתנועה. פתאום אנחנו כולנו עמדנו במקום, והוא זה שתיזז ונע מסביבנו.
נגישות....
ואז מרטין עשה לכולנו קטע מצחיק ממש....
בעוד כל הדוגמניות מנסות פוזה אחרת, עם רגל באוויר...מרטין שינה מצלמה
( הכנתי בלוח הנגיש אופציה לעבור עצמאית ממצלמה קדמית לאחורית) ובעוד כולן מחכות....עבר לצילום סלפי ונתן להן לחכות.....כמה צחקנו ביחד.
שובבות ומשחקיות שפתאום מתאפשרת בעיניים טובות, במרחב שנותן עוד קצת מקום לנוע בו ביחד.
תודה על כל המילים הטובות בכנס. תודה להדר מדגש שתמיד נרתמת לעזור לי בכל סדנה של סטודיו נגיש, לקרן, שזרמה איתי עם כל רעיון ובקשה שהייתי צריכה, לידידה שביקשה ממני באופן אישי להעביר את הסדנה, לורדית על הצילומים, לניבה על החברות, לרז על הרוח הגבית, לג'ודי, שהשפיעה על כל הרוח של הכנס , גם כשלא יכלה להגיע, ליונית שמנצחת מקרוב ומרחוק גם על אייזק הבינלאומי, לאורלי על מילות החוכמה, ללירז על ליווי קבוצת המנהיגות בכזו רגישות ובאמת לכולן ולכולם.
אני רוצה להדגיש לכל משתתפי התת"ח שהגיעו לכנס, לקבוצת המנהיגות של אייזק....זה נדמה שאנחנו מנגישים (ומנסים להנגיש) לכם את המרחב, אבל האמת היא, שאתם מנגישים לנו את המרחב, את המחשבה, את הגמישות, את חכמת החיים. זה מסע משותף ותודה לכולכם על עיניים טובות, על התעקשות להשמיע את קולכם- את קולנו.
תודה על הרצאות וסדנאות מעוררות השראה.
תודה לכל צוות ההנהלה, לכל המתנדבים, לכל העוזרים.
חזרתי עם עוד כמה ס"מ בכנפיים....🙏🪽
