12/11/2016
לכבוד שבת, כמה מחשבות על עצירה
בשנים האחרונות, ביצעתי יותר "עצירוֹת" מהממוצע (שלי ושל אחרים), כדי להסתכל לצדדים, מלפני, מאחורי, למעלה ולמטה, ולבדוק האם אני באמת עושה את הדבר הנכון בשבילי, ברור שאף פעם לא הייתי בטוח במאה אחוזים, אבל התחלתי להסתמך יותר ויותר על תחושות הבטן שלי.
אני חש שהעצירוֹת האלה, בעוד שחלק מהקרובים אליי ראו אותן בין השאר, כעיכוב, בזבוז זמן, חוסר החלטיות, חוסר יציבות וגרמו להם לתחושות דאגה ותסכול מסוימים לגביי,
לי דווקא העניקו את ההזדמנות להביט פנימה והחוצה; את ההזדמנות להתבונן בתוכי ואז שוב לצאת החוצה, אל העולם, ולשאול, או לבדוק, מה באמת (אבל באמת) יש לו להציע עבורי.
במקרה (לדעתי – שלא במקרה), מצאתי בתקופה הזו חברים אמיתיים,
שאינם שופטים, וגם אם לא השתמשתי במילה הזו עבורם, הם מהווים עבורי מנטורים.
אותן עצירוֹת הפגישו אותי עם האנשים הנכונים שבאמת היו (ועדיין) שם והקשיבו לקול הפנימי האמיתי שלי; בעוד מגרונם של אחרים דיבר הקול הקונפורמיסטי והמודאג שניסה להחזיר אותי לתלם להבין מה לא בסדר, מה השתבש, ומה אני יכול לעשות כדי ... הרי שאותם חברים חדשים דיברו איתי מתוך מקום של חופש, מקום לא שיפוטי.
אני חושב שמנטורים הם בעלי חשיבות עצומה לחיים, וככל שמוצאים אותם בשלב מוקדם יותר בחיים, כך ייטב.
מה לדעתי עושה בן אדם למנטור? הנה חלק מהדברים ששלפתי עכשיו:
*הוא עצמו מגיע ממקום של חופש
*הוא באמת שם, נוכח, אתך
*הוא מ-ק-ש-י-ב לך
*הוא לא מפחד לומר לך את האמת אודות מה שהוא חושב עליך ועל ה-Issues שלך
*הוא לא מפחד מהתגובות שלך לדברים שלו
*הוא ידע לדברר אותך ו"להוציא" ממך את ה"אני האמיתי" שלך, יותר משאחרים יצליחו, ידעו איך, או בכלל – ירצו לעשות זאת
הפילוסופיה שלי אומרת שאין חלום אחד; ישנם הרבה חלומות קטנים שבהסתכלות מסוימת יכולים להתחבר ולהתגבש כדי חלום
ואנחנו יכולים להשתמש בשבתות ובעצירות של חיינו כדי למצוא אותם.
אז
מה החלומות שלכם ושלכן?
טל של מילים [email protected] | 03-6861407 | http://www.talshelmilim.co.il