22/04/2015
סיפור שקרה כך היה .....
קמתי אתמול בבוקר וכל מי שעבר ליד הספה זל לאחרונה ראה שלצד הספה ז"ל שוכנת לה מכולת בניין וביוצאי מביתי שכנו בה הפועלים הערבים איחלתי להם בוקר טוב לבבי והצעתי להם קפה כשסירבו בירכתי אותם בברכת "סבח אל חיר" כלומר בוקר טוב ויצאתי לרוץ. לאחר שעה קלה כאשר חזרתי הביתה ראיתי את אותו פועל ערבי ושוב בירכתו לשלום ,אותו פועל שאל אותי אם אני דובר ערבית לא ראיתי לנכון לשתף אותו בכך שאני דובר מחסומית שוטף אז עניתי שאני יודע להגיד בוקר טוב וערב טוב ובזה זה מסתכמות ידיעותי בערבית ומתוך רצון להשוויץ גמלתי בליבי שאברך אותו בבוקר טוב בשפה הערבית ואמרתי לו בלי להתבלבל בכלל "גיבל אוויה" (כל מי ששירת בצהל שזה צרוף מילים שחילים מקבלים בה בבוקר את הפועלים שעובירם במחסום אך פרושה אינה בוקר טוב אלה תביא לי את הת.ז שלך) עברו רגעים ארוכים (5שניות) של שתיקה ומבטי מבוכה עד שגמלתי בליבי לברוח תוך מלמולי סליחה ואיחולי בוקר טוב
ובנימה זו חג עצמאות שמח
